דיאטה לנשים בגיל המעבר

דיאטה וגיל המעבר והורמונים אסטרוגנים ופיטו-אסטרוגנים.

אסטרוגנים הינם אחד מקבוצת הורמונים (הכוללת גם את אסטריול, אסטרון ואסטרדיול) המופרשים על-ידי שתי בלוטות הורמונאליות הממוקמות באיזור הבטן התחתונה של האישה ושמן נקרא: שחלות.

השחלות אחראים להתפתחות מינית תקינה של האישה (כלומר הפיכת הילדה לנערה ואישה) ולתפקוד מערכת המין הרבייה שלה.

האסטרוגנים מיוצרים בעיקר על-ידי השחלות, אך גם כמויות קטנות מיוצרות על-ידי קליפת יותרת הכליה (שתי בלוטות המצויות על גבי הכליות). האשכים בגבר (שמרביתנו יודעים איכן הם ממוקמים), והשליה (placenta).

ייצור עודף של אסטרוגן בגברים גורם להתפתחות מאפיינים נשיים (פמיניזציה-feminization). אסטרוגנים טבעיים וסינתטיים, בטבליות או בזריקות, ניתנים לטיפול באל-וסת, הפרעות וסתיות, וכן לעיכוב ייצור החלב אצל מיניקות.

לגברים נותנים אסטרוגנים לטיפול בסרטן הערמונית. אסטרוגנים סינתטיים מהווים מרכיב חשוב בגלולות למניעת הריון ובטיפול הורמונאלי חליפי. השימוש באסטרוגן אינו מומלץ ואפילו מסוכן בנשים שסבלו בעבר מסרטן השד או סרטן הרחם (גם אצל אלה הנוטות מבחינה גנטית).

אוקי אז כאמור, האסטרוגנים הינם קבוצת הורמונים המיוצרים בגוף האישה בעיקר בשחלות אשר הידוע ביניהם הוא ה - 17 בטא אסטרדיול. הפרשת האסטרוגנים בגוף האישה תלויה כמובן בגיל. היא מגיעה לשיאה בגיל הפוריות של האישה בשנות ה- 20 ותחילת שנות ה- 30 ולאחר מכן פוחתת.

האסטרוגנים חיוניים להתפתחות מינית, לפוריות וכן לבריאות השלד ותקינות מערכת הלב וכלי הדם של האישה. הטיפול ההורמונאלי החליפי בהורמון האסטרוגן ודומיו (HRT ) הפך להיות המוני וגורף בשני העשורים האחרונים בשל העובדה, כי הפחית תחלואת לב, אוסטאופורוזיס, ותופעות גיל המעבר. עם זאת, הוכח בשנים האחרונות קשר בין חשיפה למינון גבוה וממושך לאסטרוגן לבין סיכון מוגבר להתפתחות סרטנים תלויי אסטרוגן:

סרטן שד וסרטן רחם. כמו כן נמצא, כי חומרים בעלי מבנה כימי דומה לאסטרוגן כדוגמת

חומרי הדברה הדומים ל - DDT , וממסים אורגנים המכילים הלוגנים (קסנואסטרוגנים),

הינם בעלי השפעה מזרזת בהתפתחות סרטן. לאחרונה פותחו תרופות (הדור החדש של HRT ) תוך כוונה לשמר את תכונותיו הטובות של האסטרוגן, ולמנוע את השפעתו על שגשוג תאים ברחם ובשד. תרופות אלה הינן חוסמות קולטנים אסטרוגנים, אך הינן בעלות השפעה דמוית אסטרוגן (רלוקסיפן).

כמו כן, חשוב לציין את האסטרוגנים ממקור צמחי המכונים: פיט ואסטרוגנים (בעיקר פולי סויה פירות וזרעים) עונים לקריטריונים של מזרזים מעכבים אשר מחד חוסמים קולטני אסטרוגן ומאידך מגבירים השפעה אסטרוגנית.

הפיטו-אסטרוגנים נחלקים לשלוש קבוצות:

איזופלבונים
קומסטאנים
ליגננים.

האיזופלבונים העיקריים הידועים הינם: ג'ניסטאין ודיאדזין חומרים אלה נמצאו כבעלי השפעה מגינה בפני התפתחות סרטן, כמפחיתי כולסטרול, וכמונעים את תופעות גיל המעבר. הגברת צריכת הפיטואסטרוגנים בתזונה היומית לאישה עשויה משום כך להיות בעלת חשיבות מכרעת לבריאות האישה ולמניעת המחלות בנשים שהוזכרו לעיל.

גיל המעבר, בלועזית נקרא: מנופאוזה, שפירושו מנו = חודש, ופאוזה = הפסקה.

גיל המעבר מסמל את הפסקת הווסת (המחזור החודשי) אשר מתרחש בד"כ כאשר האישה מגיעה לגיל 50.

סימפטומים לתופעות גיל המעבר

כאבי ראש
עלייה בחום הגוף עקב התרחבות כלי דם (בעיקר בראש)
יובש בנרתיק
גפיים קרות
דלקות חוזרות בשלפוחית השתן
קושי להתרכז והפרעות זיכרון
טכיקרדיה (דופק לב מואץ)
חוסר שיווי משקל
נדודי שינה (אינסומניה) ועייפות

טיפול הורמונאלי חלופי באסטרוגן (HRT) היה הטיפול המועדף בשנות ה-70 לטיפול ב תופעות גיל המעבר. כעפור פרק זמן מסוים, התברר שטיפול ארוך טווח באסטרוגן העלה את הסיכון להתפתחות סרטן האנדומטריום. בכדי להאבק בקשר בין אסטרוגן לבין סרטן האנדומטריום, חברות תרופות ורופאים המליצו על מתן אסטרוגן בשילוב עם פרוגסטרון (פרוגסטין).

אולם מתן HRT לטווח ארוך טווח לא תמיד מוצדק בגלל הסיכון הגובר על התועלת, יוצאות מן הכלל נשים עם סיכון גבוה לפתח אוסטיאופרוזיס או שיש להן כבר אוסטיאופרוזיס, מאחר שאסטרוגן ופרוגסטרון הראו אפקט מועיל כנגד איבוד עצם. HRT אסור לשימוש לנשים עם סיכון גבוה לסרטן השד או נשים עם מחלות אשר אסטרוגן מחמיר את מצבן כמו: סרטן השד, מחלות כבד פעילות ומחלות קרדיווסקולריות (לב וכלי-דם) מסוימות, במקרים אלה השימוש בפרוגסטרון בלבד עדיף.

תופעות לוואי אחרות של טיפול הורמונאלי חלופי (HRT): בנוסף לעלייה בסיכון לסרטן השד, HRT מעלה סיכון להתפתחות אבני מרה, קרישי דם וכן תופעות לוואי כמו: בחילה, רגישות בשדיים, סימפטומים הדומים ל-PMS , דיכאון, הפרעות כבדיות, הגדלה של שריר הרחם, עצירת שתן, הפרעות במשק הסוכר בסרום, כאבי ראש, השמנה (נפיחות בצקתית) וכן אסטמה.

הטיפול הטבעי בתחום הרפואה הנטורופתית

הטיפול הטבעי על פי רוב מתייחס לשינוי האורח החיים, הכולל: תזונה העשירה ברכיבים אנטי-אוקסידנטים, פיטואסטרוגנים וכו' כמובן שמילת התפתח כאן היא איזון. ישנו הצורך לאזן את אבות המזון, ולדאוג שהתזונה תכיל את האלמנטים הדרושים לבריאות אופטימאלית כך למעשה נמנע את תופעות גיל המעבר שהוזכרו לעיל.

חשוב לספק בתפריט התזונה, רכיבי תזונה וצמחי מרפא אשר יתמכו במערכת ההורמונאלית (אנדוקרינית( ובעיקר בבלוטות האדרנלים (יותרת הכליה), בלוטת ההיפופיזה (יותרת המוח), ובשחלות.