אין חיסונים כנגדם והם ברובם לא מזוהים.
אי שמירה על חום הגוף או חשיפה לקור מגביר את שכיחות המחלה:
השערות:
מערכת החיסון בקור פחות יעילה באזורים מקומיים של מערכת הנשימה.
הוירוס בתנאי טמפ' נמוכים יותר אקטיבי.
תנאי הסתגרות יכולים להגביר את ההדבקות.
תרסיסי נוזל הנושא באוויר יש פיזור דיפוזי, הוירוס הזה גורם לתהליך דלקתי בריריות האף, המתבטא בגודש בריריות, בצקת (ייצור עודף של ריר, דלקת) חלק מהתהליך הדלקתי זהו בעצם תהליך אלרגי טהור. נזילה מימית מהגוף שמלווה בהתעטשויות בגלל גירוי אלרגי ובגלל שהגוף מנסה להפטר מהנזלת. לעיתים רואים דמעות, מלווה בחום 37.5 - 38.5, שיעול בגלל נזלת הנוזלת לגרון (טיפטוף לצד האחורי של האף).
תופעות סיסטמיות: כאבי שרירים, ראש, פרקים לעיתים.
כיצד מאבחנים הצטננות?
הבחנה: אין, על פי הקלניקה של המטופל, אך צריך לשלול זיהום חיידקי ע"י משטח גרון - לוע.
הטיפול בהצטננות
טיפול: הינו לרוב מנוחה, הורדת חום ותרופות לייבוש או להקטנת הגודש באף, תרופות אנטי אלרגניות, או תרופות המכווצות את כלי הדם (נגזרות הדומות לאדרנלין).
אילו סיבוכים עשויים להתפתח מהצטננות?
הסיבוך של ההתקררות יכולה להגיע לזיהום חיידקי ולכן לעיתים מחלה וירלית תגרום לזיהום חיידקי. הנזלת והחום יהיו מוגלתיים, החום יעלה וכו'.
נזלת כרונית אלרגית
נזלת כרונית: נזלת אלרגית: סיבה הינה כאמור אלרגית, לעיתים האלרגיה יום יום בשנה ולעיתים היא מרוכזת בתקופת האביב והפריחה, נקרא קדחת השחת, דבר זה ספציפי לכל אדם שהוא אלרגי למשהו אחר.
כיצד מאבחנים נזלת כרונית אלרגנית?
אבחנה: ניתן לעשות טסטים. כלומר - האלרגיה נובעת ממשהו מסוים. בדרך כלל החולה האלרגי רגיש להרבה דברים.
הטיפול בנזלת כרונית אלרגנית
טיפול: אנטי היסטמינים - תרופות סטרואידיות - בתרסיס לתוף האף. האלרגיה עצמה תורשתית אך לא הביטוי הקליני, כלומר שאחד מבני המשפחה ילקה באסטמה והשני בנזלת כרונית.
דלקת בסינוסים (סינוסיטיס)
סינוסיטיס (Sinusitis) או דלקת הגתות - מערות האף. אנו מבדילים בשני סוגים של סינוסיטיס: כרונית שלרוב על רקע אלרגני, וסינוסיטיס חריפה שלרוב היא זיהומית (כמו: חיידקית, וירלית).
א) כרונית.
ב) חריף (אקוטי). הגודש חוסם את הניקוז התקין של הסינוסים.
הסינוסיטיס יכולה להיות חיידקית אך ברוב המקרים היא וירלית שמתפתחת לחיידקית.
סימנים של סינוסיטיס
תופעות - כאבי ראש, בעיקר בשינוי תנועת הראש, כאבים בשיניים, בגלל שהסינוסים לוחצים על עצבי השיניים, חום גבוה (לרוב בסינוסיטיס חיידקי), בדרך כלל האף מנוזל בנזלת דלקתית.
הבחנת סינוסיטיס
הבחנה - מעבר לבדיקה הקלינית, צילום רנטגן. ב- CT ניתן לאבחן הכי טוב סינוסיטיס. בדיקת הנוזל מהסינוסים אך לא עושים זאת.
מהו הטיפול בסינוסיטיס?
אסטמה (מחלת ריאות חסימתית כרונית)
אסטמה - (מחלת ריאה חסימתית כרונית) הבעיה בעץ הברונכיאלי - לאורך כל העץ הברונכיאלי ישנו שריר חלק, הסימפון מכיל בנוסף בלוטות הפרשה, השריר החלק מתכווץ או נרפה על פי מסרים של מערכת העצבים האוטונומית או מסרים הורמונאליים.
אחת התיאוריות של הנטייה לאסטמה אומרת שהמערכת הפראסימפטטית יותר דומיננטית (גורמת לכיווץ).
מחלת האסטמה שכיחה בכ-5% מהאוכולוסיה בגילאים צעירים יותר עד גיל ההתבגרות הוא פי- 4-5.
בכדי לא להפחיד את ההורים קוראים לזה ברונכית ספסטית אך רוב המקרים אצל ילדים עוברים, בגלל שלילדים יש נטייה לאירועים אלרגיים ושכיחות למזהמים, המחלה הינה גנטית.
הסיבה העיקרית לאסטמה היא אלרגיה שהביטוי בסימפונות.
החומר האלרגן גורם ליצירה גבוהה של נוגדנים מסוג IGE, נוגדנים אלו קשורים לתאי וברגע שיש קשירה של אלרגן לנוגדן אז ישנה הפרשה של גורמי האלרגיה מתוך תאי מאסט (MAST).
אילו סימנים יש באסטמה?
סימנים לאסטמה: קוצר נשימה בעיקר בשאיפה, בגלל סימפונות מוצרים כתוצאה מרגישות השריר החלק וכתוצאה מגודש, בתהליך הדלקת ישנה הפרשה מוגברת וגודש בדופן הסימפון, שיעול יבש (ישנה לחה מאוד סמיכה) כשהיא יוצאת מהשיעול לח. הליחה למעשה עוזרת לחסימת הסימפונות, הצבע של החולה האסטמתי בזמן התקף נוטה להיות כחלחל, כאשר החולה לא בהתקף הוא אדום וזאת בכדי לפצות על המצב, לעיתים רואים המוגלובין ברמה גבוהה אצל אסטמתים.
קוצר הנשימה הוא בעיקר במאמץ, גורמים שמביאים להתקף: שינוי טמפ', סטרס, יובש או לחות, בדרך כלל לחות, אך זה תלוי בחולה, זיהום יכול להחמיר את המצב, זאת אחת הסיבות שנותנים טיפול מניעתי באסטמתים.
כיצד מהבחנים אסטמה?
הבחנה של אסטמה:
א) קלינית (על פי סימפטומים).
ב) מצב משפחתי (גנטיקה).
ג) בדיקת כיח (לא שכיח). ניתן למצוא בכיח גבישים מסויימים ושכיחים בחולים אסמטים.
ד) תפקודי ריאות. נפח שאיפה מקסימאלית, נפח שארית, נפח משתנה, לגבי אסטמה הנפח השאיפתי המקסימאלי (הוצאת אויר) הכי חשוב, המדד החשוב: נקרא FER-1 (כמה אויר החולה מצליח להוציא בשנייה הראשונה) 70% מוציאים כבר בשנייה הראשונה.
ה) צילום רנטגן
ו) בזמן התקף אסטמתי, הרחה של חמצן ו- CO2 בדם (בדיקת גזים) CO2 גבוה וחמצן.בצקת ריאות
בצקת ריאות התאספות של נוזלים במרווח הבין תאי בריאות ובין השאר בשלפוחיות הריאה.
גורמים: לבצקת ריאות, נובעים מנזק ישיר לריאות או מליקוי בפעילות הלב וכלי הדם: מחלת לב - הגורם העיקרי, ובעיקר אי ספיקת לב שמאלית. התכווצות לקויה של החדר השמאלי גורמת להצטברות נוזל הדם בכלי הדם הנכנסים אל הלב מכיוון הריאות, וכתוצאה יוצרת עומס נוזלים על כלי הדם הריאתיים. המים שבנוזל הדם עוברים באוסמוזה אל הנאדיות, ויוצרים בצקת ריאות. אוטם חמור בשריר הלב צבירת נוזלים כתוצאה מכשל כלייתי טביעה במים מלוחים - אחוז המלח במים המלוחים גבוה יחסית לאחוז המלח בדם. לפיכך במצב בו נמצאים בריאות מים מלוחים עוברים מים ממחזור הדם באוסמוזה אל הריאות. שאיפת גזים רעילים זיהום חמור הסתגלות לקויה לגבהים.
כיצד מהבחנים בצקת ריאות?
הבחנה - בעזרת הבדיקה הקלינית, קוצר נשימה וכיחלון, עם הסטטוסקופ נשמע חירחורים בריאות בעיקר בחלק התחתון של הריאות, צילום רנטגן.
מה הטיפול בבצקת ריאות?
טיפול: תרופות משתנות עם מורפיום (בכדי להרחיב כלי דם) וחמצן.
