מחסור בויטמין D אפידמיה עולמית
רמות לא מספקות של וויטמין D מוגדרות כיום כאפידמיה לא מזוהה באוכלוסיות רבות. ע"פ הערכות שיעור ה – DEFICIENCY ו ה- INSUFFICIENCY עומד על כבליון בני אדם ברחבי העולם. בעבר יחסו לוויטמין D תפקוד אנדוקריני קלאסי בוויסות מאזן סידן ושמירה על מסת עצם בעיקר עקב המצאות הרצפטור שלו ברקמות מסוג כליות, מעי, עצם ופראטירואיד.
בשנים האחרונות נמצא כי לוויטמין D תפקוד אוטו קריני ופאר קריני ברקמות רבות נוספות. בעוד חסר (DEFICIENCY) בוויטמין D מתבטא בתחלואה מיידית ובעלת תופעות קליניות מובהקות, רמות לא מספקות נחשדות כגורם אטיולוגי למגוון מחלות ארוכות טווח.
חלק מההקשרים ארוכי הטווח מבוסס היטב – לדוגמה מחלת האוסטיאופורוזיס, חלק עדיין נחקר, דוגמת הקשר לכאב כרוני, מחלות ממאירות מסוימות, מחלות אוטואימוניות מסוימות ועוד. תפקידו "המסורתי" של וויטמין D קשור בפעילות קלצמית: הומוסטאזיס של סידן וזרחן ומבנה השלד.
בשנים האחרונות נמצא כי לוויטמין D תפקוד אוטו קריני ופאר קריני ברקמות רבות נוספות. בעוד חסר (DEFICIENCY) בוויטמין D מתבטא בתחלואה מיידית ובעלת תופעות קליניות מובהקות, רמות לא מספקות נחשדות כגורם אטיולוגי למגוון מחלות ארוכות טווח.
חלק מההקשרים ארוכי הטווח מבוסס היטב – לדוגמה מחלת האוסטיאופורוזיס, חלק עדיין נחקר, דוגמת הקשר לכאב כרוני, מחלות ממאירות מסוימות, מחלות אוטואימוניות מסוימות ועוד. תפקידו "המסורתי" של וויטמין D קשור בפעילות קלצמית: הומוסטאזיס של סידן וזרחן ומבנה השלד.
בצריכת סידן נמוכה בתפריט תהיה עליה משמעותית בייצור המטאבוליט הפעיל של וויטמין D דבר העלול להוביל למחסור בוויטמין D.
וויטמין D וסידן מהווים כיום חלק חשוב מהרפואה המונעת.
יצירת ויטמין D אנדוגני
יצירת ויטמין D אנדוגני: קרינת השמש הופכת חומר שמיוצר בתאי העור, דהידרו-כולסטרול לחומר בשם פרה-ויטמין D. תוך כמה ימים משנה את המבנה שלו ל ויטמין D ש(מצבו לא מאוקטב). ויטמין D לא מאוקטב נע במחזור הדם. בכבד הוא עובד תהליך ראשון של אקטוב ובכליות תהליך נוסף של אקטוב ואז הוא ויטמין D פעיל.
כמות קרינת השמש שצריך כדי להפיק מספיק מהחומר הינה לא גבוהה. אין צורך להשרף או להאדים ואין צורך לחשוף חלקים גדולים מהעור. למעשה ניתן לומר שמספיק לשהות בלבוש רגיל שבו הפנים ומעט מהידיים חשופות את הפעילויות הרגילות היומ-יומיות כדי לייצר מספיק ויטמין D בגוף.
