התזונה בתהליך הזקנה

השנויים הפיזיולוגים, מתרחשים במהלך ההזדקנות בכל מערכות הגוף ויפורטו בהמשך, משפעים על יכולתו של האדם להשיג מזון. להאכיל את עצמו, ולספוג את המרכיבים הדרושים לקיומו. 


שנויים במערכת השלד והשרירים: מסת הגוף הכחוש מצטמקת: מסת השרירים יורדת, והשרירים עצמם נעשים פחות יעילים בפעילותם: שנויים במערכת החיסון: חלה ירידה בכושר החיסוני על מרכיביו השונים, בעיקר בחיסון התאי: שנויים במערכת הנשימה: חלה ירידה בשטף החמצן המרבי עכב ירידה במסת הריאה ובפעולת שרירי הנשימה: שינויים במערכת העיכול: במערכת הבליעה: בעיות  שיניים נפוצות ביותר וכן מתעוררות בעיות במכלול הבליעה: במעי: חלה ירידה בתנועתיות, בשטח הפנים ואספקת דם אליו, המשפיע על זמן הספיגה ועל יעילותה: בקיבה: מופעה ירידה בזמן שהיית המזון בקיבה, המקטינה את יכולת העיכול.
ירידה במסת הקיבה גורמת לירידה ביכולת ההגנה של רירית הקיבה בפני חומציות. ירידה בהפרשת החומצה גורמת לירידה בפרוק החלבון (מבטאת בכמות גבוהה של חנקן  בצואה אצל קשישים, כתוצאה מפרוק מופחתת של חלבון), ולהקטנת ספיגת הסידן, הברזל ויטמין B12   שנויים ב: BMR חלה ירידה ב- BMR ירידה זו אינה קשורה רק בשינוי הרכב הגוף ופעילותו, אלא גם בשנויים במבנה החלבונים ופעילותם. שנויים ברמת הכולסטרול יורדת אצל המבוגרים מגיל 75 , כביטוי לירידה בכל בתהליכים המטבוליים. (רמת הכולסטרול לא מהווה מדד טוב לסיכון בבעיות לב אצל הזקן).

שנויים בצריכת האנרגיה: בשני המינים צריכה האנרגיה מתחיל לרדת בגיל 25 עד לממוצע של 1367 קק"ל אצל נשים פעילות בגיל 75 לפי סקר משרד החקלאות האמריקני שנערך בשנת 1980.