חלבון סויה חלבון צמחי מלא

חלבון סויה ופיתוח גוף, האם הם משתלבים? אחת הסיבות העיקריות שמפתחי גוף נוהגים להתרחק מסויה, היא בעקבות הערך הביולגי הנמוך שלה (BV) שהוא 74. מפתחי גוף הסובלים מחילוף חומרים (מטבוליזם) איטי כדאי לשים לב לכך שחלבון סויה מגביר את ההפרשות ההורמנליות של בלוטת התריס (דבר המוביל ברוב המקרים להאצת חילוף החומרים). למרות שלסוגים שונים של חלבונים יש השפעה על בלוטת התריס, נמצא שלסויה יש השפעה מיוחדת עליה. חלבון הסויה עשוי לגרום לשחרור מוגבר של ההורמון T4 (תירוקסין-הורמון שמשפיע על חילוף החומרים בגוף). בזמן דיאטה גופנו מפריש פחות מההורמון תירוקסין בכדי לשמור על הומאוסטזיס. 

חלבון סויה הוא "חלבון מלא" שכן הוא מספק את כל החומצות האמינו חיוניות לתזונת אדם. אנטי-אוקסידנטים המצויים בחלבון הסויה כמו האיזופלבונים אשר מסייעים בחסימת ההורמון דיהידרוטסטוסטרון, ההורמון הנ"ל קשור להתפתחות סרטן בלוטת הפרוסטטה ובחסימת הנטייה  להקרחה/ ha kmhhi' fh חלבון סויה כבר זמין מאז שנת 1936 למאפיינים הפונקציונליים שלו. ערך הביולוגי של חלבון סויה מבודדים דומה לחלבונים מן החי כגון: קזאין (החלבון העיקרי בחלב) אם מועשרים בחומצת אמינו המכיל גופרית-מתיונין. 

חלבון סויה מבודד הינה הצורה המזוקקת (טהורה) ביותר של חלבון סויה עם תכולת חלבון מינימאלית של כ- 90% חלבון.  חלבון הסויה עשוי מקמח סויה נטול שומן שיש לו את מרבית רכיבי הלא חלבוניים, שומנים ופחמימות שהוסרו. ובשל סיבה זאת, יש לחלבון הסויה טעם ניטראלי.

אבקת חלבון סויה משמשת להשלמת תצרוכת החלבון היומית. חשובה ביותר להשלמה תזונתית בקרב ספורטאים מקצועיים וחובבים כאחד. חלבון סויה ידוע כמקור מצוין לגלוטמין, המהווה כ- % 60 מכלל מאגר חומצות האמינו בשריר. אבקת חלבון סויה מיוצרת ממקור צמחי, עשירה בחלבון ומכילה ריכוזים נמוכים של פחמימות ושומנים. פתרון מצוין לאנשים הרגישים לחלבוני חלב. תרכיז חלבון סויה מכיל כ- 70% חלבון סויה והוא בעצם נטול שומן קמח סויה ללא פחמימות המסיסות במים. תהליך הנ"ל נעשה ע"י הסרת חלק מהפחמימות (סוכרים מסיסים) מפולי סויה ונטולת שומן.

תרכיז חלבון סויה שומר את רוב הסיבים של הסויה המקורית. זה נעשה שימוש נרחב כמרכיב פונקציונלי או תזונתי במגוון רחב של מוצרי מזון, בעיקר במזונות אפויים, דגני בוקר, ובחלק ממוצרי בשר. תרכיז חלבון סויה משמש במוצרי בשר ועופות מים ולהגדיל את החזקת שומן ולשפר את הערכים תזונתיים (חלבון יותר, פחות שומן).

חלבון ה סויה משפר את פעילות הכליות אצל אנשים הסובלים מסוכרת מסוג 2 בכך שהכליות יכלו לספוג ולעבד את החלבון בצורה טובה יותר. כמו כן נמצא שלחלבון הסויה ישנה השפעה המפחיתה את רמות הכולסטרול והטריגליצרידים בדם. כך ניתן לומר שחלבון הסויה מגן על מערכת הלך וכלי הדם מפני טרשת עורקים. לחלבון הסויה השפעה אנטי-דלקתית עקב השפעתו על רכיב חלבוני פרו-דלקתי בשם: אינטרלוקין-6.  ובאותה המשימה ניתן לומר כי ישנם מחקרים אשר מראים אודות השפעתו של חלבון הסויה על ירידה (4%) ברתות ההורמון טסטוסטרון. 

דעת הקהל והספרות הפופולארית והמדעית, מתייחסים לסויה כאסטרוגן צמחי פעיל, פועל יוצא הוא ההתייחסות כמתן אסטרוגן בכמות גבוהה לאנשים. הגיל הצעיר ביותר שילד נחשף לסויה הוא תחליף חלב בינקות.  המזון הטוב ביותר לתינוק הוא ההנקה, שהשימוש הנרחב שהיה בסויה בעבר היה מוגזם ללא הצדקה ולכל המלצה על מזון השונה מחלב אם, יש צורך בהצדקה מבוססת.

הפעילות הפוטנציאלית של הפיטואסטרוגנים עשויה להיות על אברי המטרה של האסטרוגנים, כמערכת הרבייה ציר ההיפותלמוס-היפופיזה- שחלות והשפעה ישירה על שדיים ועל העצם.

חשוב לציין שהשפעה זו הינה תלוית מקור הפיט ואסטרוגן ונתוני הנחשף לו: גיל, מינון ומשך המתן. רוב המחקרים בוצעו בבעלי חיים מזנים שונים ובנשים בוגרות. המחקרים בתינוקות וילדים מועטים ביותר. התוצאות שהתקבלו בקרב בעלי החיים היו סותרות והרכב תכשירי הסויה השתנה עם השנים.

בינקות: במחקר שפורסם מצא שהאיזופלבונים אשר בתמל"ס אינם גורמים להופעת שדיים בתינוקות, אלא מאיטים את דעיכת אפקט האסטרוגן האנדוגני על רקמת השד של תינוקות ממין נקבה אשר קיים עוד מן התקופה הנאונטלית.

בגיל הילדות: בסקירת מחקרים בתינוקות וילדים לא נמצא שמתן איזופלבונים משרה סימני התבגרות מוקדמת כהנצת שדיים ולא נמצאה השפעה על מטבוליזם העצם. פרט למחקר בודד מפורטו ריקו שלא ניתן היה לבודד בו את אלמנט הסויה בברור והדגים הנצת שדיים בגיל צעיר, אין הוכחות בספרות להתבגרות מוקדמת.

בשני מחקרים שונים שביצעו לא מצאו הבדל בדגם הגדילה בגיל הינקות והילדות בין ניזוני סויה לניזונים מכלכלה על בסיס חלב פרה.

במדידת צפופות עצם בשנתיים הראשונות לחיים, בגיל שנה צפיפות העצם הייתה גדולה יותר בניזוני סויה, אך הקורלציה הייתה גבוהה יותר לכמות הסידן במזון. בגיל 18-24 חודשים לא נמצא הבדל בין הקבוצות.

לסיכום, לא נמצא השפעה האסטרוגנים בולטת של הסויה בילדים על גדילה, מערכת המין או העצם.

על כן רדיפת הסויה אינה נראית מוצדקת. אך מאידך יש צורך בהצדקה אמיתית כדי לשנות, ממזונו הטבעי של התינוק, לסויה.