אימונולוגיה של מערכת העיכוללמערכת החיסון של המעי יש יכולת תפקוד מופלאה, המבוססת על מגוון של תאים ומנגנונים . כאשר יש הפרעה בתפקוד אחד או חלק ממרכיבי מערכת החיסון של המעי עשויות להיגרם פתולוגיות משמעותיות כגון אי סבילות למזון, מחלות מעי דלקתיות ועוד.ההבנה הגדלה והולכת של תפקוד מערכת החיסון של המעי במצבי הומיאוסטאזיס ודלקת, מאפשרת ותאפשר טיפול במצבים אלו וניצול עקרונות הפעולה של מערכת החיסון של המעי לטובת קידום הבריאות של חולים ובריאים כאחד.אימונולוגיה של מערכת העיכול היא תחום מחקר חדש יחסית המתמקד, כשמו כן הוא, במערכת החיסון הייחודית של המעי. באופן כללי, MUCOSAL IMMUNITY פירושה אימונולוגיה של ריריות –כלומר האתרים בהם יש מפגש בין משטח רירי – בד"כ אפיתל עם התמיינות ספציפית, המפריד בין "העולם החיצון" למערכת חיסון הנמצאת תחתיו. דוגמאות הן המערכת הגניטואורינרית, השד, מערכת הנשימה, בעיקר העליונה וכן האוזן והעין. בכל המערכות הללו העיקרון המשותף הוא שאוכלוסיות תאים שונים צריכות לתפקד מול העומס האנטיגני שמופעל מכיוון ה"עולם החיצון". מערכת החיסון של המעי GALT היא הנחקרת והמוכרת מכל המערכות הללו והיא גם זו שנחשפת לעומס האנטיגני הגדול מכולם הקיים בתוכן המעי – חיידקים, הפרשות מערכת העיכול, אנטיגנים מן המזון ועוד. מערכת החיסון של המעי הינה מערכת מתוחכמת הבנויה לתפקוד בתנאי העומס האנטיגני הנתון – מוכנה לתגובה, אך ערוכה לסבילות וסובלנות. בכך היא נבדלת מאוד ממערכת החיסון הסיסטמית הערוכה לתגובה מיידית, לעיתים בתוך שניות עד דקות, כלפי כל אנטיגן זר החודר אליה (למשל למחזור הדם). מכך ברור שלצורך תפקודה יש למערכת החיסון של המעי עקרונות פעולה שונים מאוד מהעקרונות שהכרנו במערכת החיסון הסיסטמית. בסקירה זו נתמקד בציון עקרונות הפעולה השונים של מערכת החיסון של המעי ובמאפיינים ייחודים שלה כגון תאים ותהליכים. מערכת החיסון של המעי והמנגנונים והתאים הייחודים הפועלים בה, משלבים בתוכם מאפיינים של מערכת החיסון הראשונית/מיידית וכן של המערכת המאוחרת, האדפטיבית. שכבת המוצין המצפה את תאי האפיתל, תאי האפיתל הקשרים ביניהם, כל אלו הינם מרכיבים קלאסיים של המערכת המיידית, ה- INNATE . כמוהם, גם הרצפטורים הייחודיים ממשפחת ה- TOLL-LIKE RECEPTORS המתבטאים בין היתר על פני ובתוך תאים מציגי אנטיגן ותאי אפיתל ומזהים רצפים משותפים חוזרים הקיימים על פני מיקרואורגניזמים. למערכת החיסון ה ADAPTIVE שייך ייצור נוגדנים ספציפיים לאנטיגן ושפעול לימפוציטים מסוג B ו- T. תקצר היריעה, כמובן, מלהתייחס לכל אחד ממרכיבים אלו, אך חשיבותם רבה וחלק מהתגליות הגדולות ביותר בעשור האחרון, הקשורות לפיזיולוגיה ולפתולוגיה במערכת החיסון של המעי, היו בנושא TOLL-LIKE-RECEPTORS ותפקודם או אי תפקודם במחלות מעי דלקתיות והרכב שכבת המוצין והשינויים החלים בה בעת הומיאוסטאזיס ודלקת במעי. תגובות חיסוניות ייחודיות למערכת החיסון של המעישני סוגים של תגובה חיסונית מאפיינים את מערכת החיסון של המעי: דלקת פיזיולוגית/מבוקרת וסבילות פומית. דלקת פיזיולוגיתבמערכת החיסון של המעי קיימים ביליוני תאים-לימפוציטים מסוג B ו-T, תאי פלזמה מאקרופאגים ותאים דנדריטים. תאים אלו, המגיעים ללמינה פרופריה (שהיא שכבת רקמת החיבור שבין אפיתל המעי לשריר, ובה מתרחשת מרבית הפעילות במערכת החיסון של המעי) זמן קצר לאחר הלידה מבטאים סמני שפעול ומפרישים ציטוקינים. הסננה כזו של תאים משופעלים לאיברים אפיתליאלים אחרים כגון הכבד או התירואיד תוגדר כדלקת ואילו במערכת החיסון של המעי, הסננת תנאים משופעלים הינה הנורמה. יתרה מזו, המצב של "דלקת פיזיולוגית". מבוקר בקפדנות והינו במצב הבסיסי במערכת החיסון של המעי. בזמן זיהום חריף למשל, יש יציאה זמנית משיווי המשקל הזה עם חזרה מהירה ל"דלקת פיזיולוגית" כאשר יש השתלטות על הזיהום. הדלקת המבוקרת קשורה, בין השאר לכך שהתאים בלמינה פרופריה, למרות מצב השפעול המוגבר שלהם כתוצאה מחשיפה לאנטיגן, אינם נוטים לחלוקה למרות יכולתם להפרשת ציטוקינים. בנוסף, הציטוקינים המופרשים וסוג התאים המתמיינים כתוצאה מהשפעול האנטיגני במעי הינם בעלי אופי רגולטורי. כאשר הדלקת הפיזיולוגית, המבוקרת, יוצאת משליטה ישנה עליה בתסנין הדלקתי ללמינה פרופריה וכן שינוי באופי התאים ובסוג הציטוקינים המופרשים. מצב זה של דלקת בלתי מבוקרת מאפיין למשל מחלות מעי דלקתיות. סבילות מול תוקפנותמערכת החיסון הסיסטמית מזהה מיידית אנטיגנים זרים שהגיעו למחזור הדם/בלוטות הלימפה. כנגד אנטיגנים זרים אלו מופעלת תגובה חיסונית אפקטורית: תאי דלקת כגון נויטרופילים ולימפוציטים פועלים כנגד האנטיגן הזר בצורות שונות, נוגדנים מופרשים כנגד אנטיגנים מוכרים ומדיאטורים של דלקת מיוצרים ומופרשים. במערכת החיסון של המעי המצב שונה לחלוטין. מרבית האנטיגנים שהמערכת נחשפת אליהם הינם בלתי מזיקים או אף מועילים. מערכת החיסון של המעי מזהה אותם ולא רק שאינה פועלת לסילוקם אלא, יוצרת מנגנון של סבילות שמשמעו זיהוי אותו אנטיגן ויצירת הסביבה המאפשרת המשך קיומו. מנגנון זה נקרא סבילות פומית ובצורה נסיונית ניתן להוכיחו כאשר חיות מעבדה נחשפות לאנטיגן מסוים בדרך פראנטלית ויוצרות נגדו תגובה חיסונית משמעותית, ולעומת זאת כאשר הן נחשפות לאותו אנטיגן בדרך פומית, לא תיווצר תגובה חיסונית דומה. סבילות פומית הינה תהליך פעיל, תלוי תאים וציטוקינים ייחודיים. סבילות פומית הינה המנגנון המאפשר מניעת תגובה כנגד האנטיגנים מן המזון וכנגד מרבית המיקרואורגניזמים המאכלסים את מערכת העיכול באופן טבעי. המנגנונים האחראים לסבילות פומית הודגמו במספר מודלים בחיות. מאפיין חשוב של תהליך הסבילות הפומית הינו BYSTANDER SUPPRESSION. הכוונה היא לכך שבעוד שהשפעול והתאים הנוצרים כתוצאה ממנו הינם תלויי אנטיגן, הזרוע האפקטורית אינה תלוית אנטיגן. כתוצאה מכך, יצירת סבילות פומית כנגד אנטיגן כלשהו יוצרת כשלעצמה, טונוס סופרסורי במערכת החיסון של המעי מצב השונה בתכלית השינוי מעקרונות הפעולה של מערכת החיסון הסיסטמית. התאים הרגולטורים הראשונים שתוארו כשקשורים לסבילות פומית הינם תאי TH3 המפרישים, בין היתר את הציטוקין האנטי אינפלמטורי. תאים נוספים הקשורים לאופי הרגולטורי השורר בלמינה פרופריה במצבי הומיאוסטאזיס הם תאים מסוג TR1 המפרישים בעיקר אינטרלאוקין 10 ותאים רגולטורים המבטאים cd25+cf4+foxp3 . לאחרונה מתרבות העדויות כי בנוסף לתאים רגולטורים מסוג CD4+ ישנם גם תאים רגולטורים מסוג cd8+. אף נמצא כי בחולים במחלות מעי דלקתיות יש ירידה של תאים אלו בלמינה פרופריה. סקירה מעמיקה המתמקדת בסוגי התאים השונים במערכת החיסון מופיעה במאמר ברשימת הספרות. תאים ייחודים במערכת החיסון של המעימערכת החיסון של המעי מתאפיינת במספר אוכלוסיות תאים ייחודיות. תאים מציגי אנטיגן ייחודים ולימפוציטים המאפיינים את המערכת הזו. יתרה מזו, התאים בין אם תאי אפיתל ובין אם לימפוציטים, שאינם קיימים במערכות אחרות בגוף, מראים גם התמיינות פנימית אנטומית ופונקציונלית. כך, לדוגמא, בתוך תאי האפיתל, תא M שונה מתאי האפיתל מסביבו והלימפוציטים שבתוך האפיתל שונים לחלוטין מהלימופציטים שבלמינה פרופריה הרחוקים מהם מיקרונים בודדים. תאי אפיתל המעימקור תאי אפיתל המעי הוא בבסיס הבלוטות. הם מתמיינים לתאי VILLI, תאי שטח פנים, תאי גובלט, תאים נוירואנדוקרינים ותאי M. תאי האפיתל הינם מרכיב מבני חשוב המפריד פיזית בין חלל המעי למערכת החיסון של המעי. בכך הם שייכים למערכת החיסון ה- INNATE בהוותם, יחד עם הגליקופרוטאינים הייחודיים של שטח הפנים שלהם וה- TIGHT JUNCTIONS , המחברת ביניהם מחסום פיזיולוגי חשוב. בנוסף, ה- IECS הינם משתתפים פעילים בפעילות החיסונית ומהווים NON PROFESSIONAL PRESENTING CELLS. Intestinal epithelial cells (iecs)תאים אלו מבטאים MHC II , תכונה זו מאפשרת להם להציג אנטיגן. מספר מעבדות הראו שהם מסוגלים לדגום אנטיגן מסיס / מפורק (ולאו דווקר מיקרואורגניזמים) שלמים, כפי שמסוגל ה- M CELL לעשות). ה- IECS מעבירים האנטיגן לחלקם הבזולטרלי שם ניתן להציגו לתאי בלמינה פרופריה. בניגוד לתאים מציגי אנטיגן "קלאסיים" שהצגת אנטיגן על ידם גורמת לשפעול תאי T, ה- IECS הנורמלים משפעלים דווקא תאים רגולטורים, בעיקר מסוג CD8 . שפעול תאים רגולטורים מתאפשר בשל הצגת מולקולות לא קלאסיות מקבוצה I כגון cd1d וכן סמני שטח נוספים המאפיינים את תאי אפיתל המעי המסוגלות להתקשר ל- CD8 , כגון 180 GP . במצבים מסוימים כגון במחלות מעי דלקתיות, ישנה ירידה בביטוי 180 P על פני ה- IECS ומאידך עליה בביטוי MHC CLASS II . תצפית זו עשויה להסביר את העלייה בשפעול תאים אפקטורים מסוג CD4+ והירידה בתאים רגולטורים-סופרסורים מסוג CD8+ שמאפיינים מחלות אלו. M (microfold) cells תאי אפיתל ייחודים אלו נמצאים מעל PEYERS PATCHES שהינם למעשה הרקמה הלימפטית המאורגנת היחידה ב- GALT. בניגוד לאפיתל שמסביבו, תא ה- M הינו ייחודי ובכך שאין לו מיקרווילי, שכבת המוצין עליו היא מינימלית, יש לו ציטופלזמה מועטה וצורתו מוארכת ויוצרת למעשה כיס מעל לימפוציטים, מאקרופאגים ותאים דנדאיטים באזור התת-אפיתליאלי. תפקודית, תאי M ייחודים ביכולתם לדגום אנטיגן שלם מחלל המעי ולהעבירו בשלמותו לחלל שמתחתם ובכך להציגו ישירות לתאים באזור התת- אפיתליאלי. תא M ייחודי גם בכך שמציג רצפטורים ייחודים המאפשרים קישור לפתוגנים ספציפים לדוגמה POLIOVIRUS. כך, מאפשרות תכונותיו שטח מגע גדול עם חלל המעי, רצפטורים ייחודים והעברת אנטיגן שלם והצגתו לתאים באזור התת-אפילתיאלי לייצר תגובה חיסונית כנגד אנטיגנים מסוימים. תכונות אלו הן העומדות בבסיס השפעתם של מספר חיסונים פומיים קיימים ומתוכננים. כפי שצוין, תא ה- m הינו למעשה "צינור מוליך" ל PP . מעניין לציין שלא רק שהוא משפיע על התגובה החיסונית באזור שמתחתיו, אלא שהתאים ב PP משפיעים על התמיינות תא ה-M מתאי האפיתל. כך, נמצא שבעכברים חסרי PP אין התמיינות של תאי M. תצפיות אלו חשובות גם בהצביען על יחסי הגומלין הייחודים בין התאים השונים של מערכת החיסון של המעי. לאחר שאנטיגן עבר את תא ה- M והוצג ללימפוציטים בלמינה פרופריה מתרחשים שני תהליכים חשובים. האחד- תאי B מקבלים אות לשינוי הנוגדן המיוצר על ידם מ- IGM ל- IGA המייחד את מערכת החיסון של המעי. השני: הלימפוציטים המשופעלים מבטאים מולקולות הדבקות ייחודיות למערכת החיסון של המעי כגון a4b7 . מולקולות אלו נצמדות לרצפטורים ספציפיים הקיימים במעי כגון MADCAM1. כך, לימפוציט ששופעל ב-PP יעבור לבלוטות הלימפה המזנטריאליות, יגיע דרך ה- THORACIC DUCT למחזור הדם ומשם יחזור למערכת החיסון של המעי- ללמינה פרופריה. בנוסף לתאי אפיתל ייחודיים כגון אלו שנסקרו לעיל, ישנם במערכת החיסון של המעי גם אוכלוסיות לימפוציטים ייחודיות השונות מאוד מאלו שבמערכת החיסון הסיסטמית וכן זו מזו. Intra epithelial lymphocytes תאים ייחודים אלו נמצאים בין תאי האפיתל, ושונים מאוד מהלימפוציטים של הלמינה פרופריה LPLS הממוקמים מרחק שכבת תאי אפיתל אחת מתחת ל IELS. במעי הדק מרבית ה-IELS הינם תאי T מסוג CD8. בעכבר רובם מבטאים שרשראות GD ברצפטור תא ה-T שלהם. על סמך מאפיינים פנוטיפים כגון שרשראות ה- TCR המבוטאות על ידם חילקו ה- IELS לשתי קבוצות A ו- B. IELS מקבוצה A מסוגלים לייצר תגובה חיסונית כלפי אנטיגן ספציפי ולהפריש ציטוקינים השונים מאלו המופרשים על ידי לימפוציטים פריפריים , כגון IL-7. לעומתם ל IELS מקבוצה B אין זיכרון חיסוני, דבר הקשור כנראה לאופן השפעול של שתי תת הקבוצות הללו. למרות הייחודיות והעניין בתאי ה- IELS עד היום לא ברור מהו תפקידם המדויק. ההשערות הרווחות על סמך מספר מחקרים הינן שמדובר בלימפוציטים ציטוטוקסיים הפועלים כנגד תאי אפיתל במצבי עקה כגון תאים מזדקנים, מזוהמים או אף אלו שעברו התמרה סרטנית. Lamina propria mononuclear cells הלמינה פרופריה הינה האתר האפקטורי העיקרי במערכת החיסון של המעי. שם מתבצעת פעילות הלימפוציטים ששופעלו ב-PP. בשנים האחרונות משערים שזהו גם אתר שפעול למשל על ידי APCS כגון IECS. ה-LPMNCS הם תערובת הטרוגנית של תאים. כ- 50% הם תאי T ו –B המהווים את ה- LPLS. השאר הם תאי פלזמה המייצרים IGA, תאים דנדריטים מאקרופאגים. רובם תאים משופעלים וכמו ה- IELS הם בעלי דרכי הפעלה ייחודיות השונות מאלו של הלימפוציטים הסיסטמיים. הלמינה פרופריה הינה גם בית הקברות של הלימפוציטים המשופעלים שכן LPLS עוברים מוות תוך תאי מתוכנן מוגבר בהשוואה ללימפוציטים סיסטמים. זהו אחד המנגנונים הרגולטורים הקשורים ל- CONTROLLED INFLAMMATION. כאשר תכונה זו משתנה ונטיתם לעבור אפופטוזיס קטנה, תיתכן יציאה של הדלקת הפיזיולוגית משליטה מאפיין של מחלות מעי דלקתיות. לסיכום תאים ייחודים, תהליכים יוצאי דופן ומולקולות, שאך חלקן נסקרו כאן, משתלבים במטרה לאפשר למערכת החיסון של המעי לתפקד ולהגיב באופן בררני לגירוי האנטיגני העצום אליו היא חשופה. אנטיגנים ופתוגנים מזיקים מאותרים ומסולקים בעוד שאנטיגנים ומיקרואורגניזמים מועילים או בלתי מזיקים מזוהים ומתפתחת כנגדם סבילות פומית. אותם המנגנונים התאים והמולקולות סבילות פומית, דלקת מבוקרת, SIGA, המחסום הפיזי שמהווים תאי האפיתל ושכבת המוצין ועוד, הם האחראים ליכולת התפקוד המופלאה הזו של מערכת החיסון של המעי. כאשר יש הפרעה בתפקוד אחד או חלק ממרכיבי מערכת החיסון של המעי עשויות להיגרם פתולוגיות משמעותיות כגון אי סבילות למזון, מחלות מעי דלקתיות ועוד. ההבנה הגדלה והולכת של תפקוד מערכת החיסון של המעי במצבי הומיאוסטאזיס ודלקת, מאפשרת ותאפשר טיפול במצבים אלו וניצול עקרונות הפעולה של מערכת החיסון של המעי לטובת קידום הבריאות של חולים ובריאים כאחד. אודות מערכת בעיכול תפקוד ומחלות שכיחות:
תקציר מערכת העיכול עיכול המזון, פירוקו והפיכתו לחומרים הניתנים לספינה ולניצול על ידי הנוף. מתבצע על ידי מערכת העיכול המעבירה מזון ונוזלים מהסביבה החיצונית לפנימית, ומשם נישא על ידי מערכת הדם לתאים. תהליכי פירוק המזון מחייב נוכחות מים ואנזימים. מערכת העיכול - כוללת את הפה, לוע הפה, הושט, הקיבה, המעיים, בלוטות הרוק, הכבד והלבלב. המזון לפי הרמבם ערכם התזונתי: יתרונות וחסרונות ,צורת ההכנה הטובה ביותר של המזון בכדי לשמור על מרכיבים חשובים, מה נגזל מהמזון בדרך מהשדה אל השולחן, כיצד להתמודד עם רכיבים לא רצויים במזון כמו חומצה פיטית וחומצה אוקסלית, צירופי מזון אידיאלים לשם יצירת חלבון מלא או לעזרת העיכול ודיאטות ניקוי. בעבר המטרה הייתה למנוע מחלות חסר באמצעות התזונה. כיום אנו מצויים בחברת שפע שיש בה עודפי מזון וכתוצאה מכך התפתחו מחלות כרוניות , ניווניות, המטרה היא להכיר את המזונות כדי למנוע גורמי סיכון ומזונות כדי לחזק את מערכת החיסונית, ההנחיות מכוונות לכלל האוכלוסייה כשהמטרה היא הקניית הרגלי אכילה נכונים. הסיסמא: "לאכול נכון" פרושה : איזון, גיוון ומינון (אג"מ). נוסף לכך הורדת שומן רווי הגברת צריכת פירות וירקות , קטניות ותבואות שלמות והמעטה בצריכת מעושנים דגים, בשר על האש. להמעיט בשתיית אלכוהול, להימנע ככל האפשר מסוכר ומלא, לא להפריז בחלבונים, יותר אפוי ומבושל ופחות מטוגן. יותר סיבים פחות משקאות ממותקים וליהנות מטעמם הטבעי של המזונות.
מערכת העיכול, מחלות דרכי טיפול, ומניעה מערכת העיכול הינה מערכת איברים בגוף, שמטרתה היא לקלוט מזון, לפרק אותו ליחידותיו הבסיסיות עד לרמת המולקולות, לאפשר ספיגתם של חומרי תזונה שונים לצורך יצירת אנרגיה ובניין הגוף ולפלוט את פסולת המזון שאינה דרושה לגוף בצורת צואה. מחולות המעי הדק במחלות של המעי הדק אין הרבה פתולוגיות מלבד מצבים זיהומיים. גסטרו אנטריטיס (מצב זיהומי לאורך כל הדרך) רוב הפתולוגיות במעי הדק מתאפיינות בתת עיכול או בתת ספיגה. שני התופעות הללו יובילו לתת תזונה. המעי הגס - קולורקטל המעי הגס (Colorectal) הינו איבר העיכול האחרון במערכת העיכול. שאריות המזון והפסולת, לאחר העיכול בקיבה ובמעי הדק, מגיעות למעי הגס. תפקיד המעי הגס הוא ללכד את שאריות המזון ולספוח מהן את הנוזלים ואת המלחים. תהליך זה יכול להימשך כ- 24 שעות. לאחר מכן נפלטת השארית דרך פי הטבעת. כבד פתולוגיות של הכבד: דלקת הכבד (הפטיטיס- Hepatitis), מצב דלקתי בכבד. גורמים: •א) לא זיהומים, כימיקליים (תרופות, אלכוהול), חומרים נוספים הם מתכות , כגון: נחושת, ניקל, קדיום, ברזל - היוצר משקעים בין תאי הכבד וגורם לנזק. •ב) זיהומים הם חיידקים ווירוסים, הדומיננטיים הם וירוסים ממשפחת ההפטיטיס שכוללת עד היום 5 וירוסים מ A עד E . •ג) הפטיטיס מסוג A הוא וירוס שמדביק במגע עם הפרשות (צואה), פקו-אורלית (צואה-פה). •ד) הפטיטיס מסוג B הוא וירוס שעובר במגע של דם והפרשות (בעיקר הפרשות של איברי מין ) •ה) הפטיטיס מסוג C הוא וירוס באותו המנגנון של הפטיטיס B. הפטיטיס D מדבק פרטים שנגועים בהפטיטיס B מחריף את הנשאות. הפטיטיס E צורת הדבקתו דומה להפטיטיס A והוא מגפתי במזרח הרחוק. כיס המרה - אבנים וכו'... הפתולוגיה השכיחה ביותר בכיס המרה היא אבנים בכיס המרה. כיס המרה אוגר את מיצי המרה שמייצר הכבד. אבנים בכיס המרה נוצרות מהתגבשות של חומרים בנוזל המרה, חומרים שמתגבשים והופכים לאבנים, (זהו תהליך איטי) צבע האבן חום שחור כהה, באולטרהסאונד לא ניתן לראות (רק בסידן ניתן לראות) אבני מרה נוצרות במיוחד אצל... מנגנוני ריפוי אם מגדירים את מצב הבריאות כמצב פעיל אז צריכים להשען על כמה דברים: תפקוד מבחינת מבנה אנטומי- הגורם התורשתי,יציבות,איזון הגוף. תפקיד מבחינת ביו כימית - תזונה , הצרכים התזונתיים ,הרכבי הדם והרקמות. תפקוד מבחינת הריגשויות או הגופניות - הגורמים הריגשיים משפיעים על החלק המבני ועל החלק הביוכימי, לכן רצוי לשלב את שלושת המבנים: תזונתי, ביוכימי, נפשי. אלרגיה למזון אלרגיה זו תגובה מוגזמת של מערכת החיסון. כחמישה עשר אחוז מהאוכלוסייה בישראל סובלים מאלרגיה. יש מספר סוגי אלרגיה, הנפוצה בהם היא האלרגיה המיידית הקשורה בנוגדני האלרגיה מסוג IgE. כאשר האדם נחשף לראשונה לאלרגן, התוצאה היא יצירת נוגדנים מסוג IgE המופיעים בדם. נוגדנים אלו נצמדים לדופן תאי פיטום (mast cells) הנמצאים בכל הרקמות בגוף, בעיקר ברקמות החשופות לסביבה (דרכי נשימה, מערכת העיכול ועור). כאשר האדם נחשף בפעם השנייה לאותו אלרגן, הדבר גורם לקישור של שני נוגדנים מסוג IgE על פני תאי הפיטום ולהפעלת מערכת תאית הגורמת להפרשה של חומרים המעוררים תגובה אלרגית ודלקתית שבראשן הוא החומר הקרוי היסטמין. האחרון גורם לתגובות האלרגיות כגון פריחה, גרד, אודם, נפיחות ונזלת. הפרעות עיכול כל בעיה במערכת העיכול תגרור אחריה מחלה אחרת. כל בעיה במערכת העיכול תכנס לדפוס של מעגל קסמים. ישנו מדע חדש שנקרא "נוירו-גסטרו-אנטורולוגיה" הטוען שמערכת העיכול הינה במעין מוח. דלקות ופעילות אנטי-דלקתית מערכת העיכול דלקת הינה פעולת נגד של מערכת החיסון כנגד פציעות, גירויים מסוימים וכנגד גורמים מזהמים שפלשו לגופנו. תה ירוק היבטים בריאותיים לכל מזון טבעי ישנם היבטים בריאותיים כאלה או אחרים. כך גם לתה הירוק היבטים בריאותיים רבים. הסינים ידעו כבר לפני שנים רבות אודות יתרונותיו של התה הירוק כמרפא כבר מימי קדם. כך השתמשו בו לטיפול בכאבי ראש, דיכאון ועוד. התה הירוק שימש כתרופה בסין לפחות כ- 4000 שנה. אנזומים וכימיקלים שני הכימיקלים הנ"ל הינם שכיחים בשימוש בתעשיית המזון בעיקר לייצור ולהכנת השמנים, כיוון שהם חומרים אנטי אוקסידנטים טובים ולכן הם מונעים את התהליך האוקסיד טיבי של השומנים. אני באופן אישי נמנע מהכימיקלים הנ"ל. יש טוענים שנטילת BHT כתרופה במינון של בערך 1 גרם ליום למניעת דלקת של ההרפס ומפחית סיכון לסרטן...
חלב לשתות או לא לשתות חלב זאת השאלה? "בריאות הציבור זה הבסיס שעליו האושר והכוח של המדינה" בהתחשב באיכות המקסימלית ובאיזון המרכיבים של החלב, אין מזון טבעי המשתווה אליו מבחינה תזונתית. אולם, עבור מאות סוגים של מיקרואורגניזמים יש צרכים תזונתיים הזהים לצרכי האדם והחלב מהווה נקודת מפגש מצוינת לגדילתם של אותם מיקרואורגניזמים. קהל היעד אשר צורכים מוצרי חלב הם בעיקר אנשים זקנים וצעירים. צעירים לרוב מפתחים חסינות כנגד מחלות שכיחות ולכן המסקנה הנובעת מכך הינה שהמזונות שהם צורכים חייבים להיות נקיים ממיקרואורגניזמים מזיקים. במהלך תהליך הכנת החלב יש לנקוט במספר צעדים חיוניים בכדי למנוע העברת מחלות בדרך החלב. קיום החברות והצלחתן תלוי רבות בשיפור תעשיית המוצרים.הנ"ל יהיה בלתי אפשרי לספק את מוצרי החלב באיכות גבוהה אם לא נצליח לסלק מנוזל החלב את הפסולת שנוצרת ולהשמיד את שיירי המיקרואורגניזמים שנותרו בנוזל החלב.
תמיכה תזונתית במטופלים לאחר ניתוח קיבה ומעי הדק תזונה נכונה לפני ואחרי ניתוח תפקיד חשוב הן בהצלחת הניתוח והן בהרגשה טובה וקצב החלמה של המנותח. משך זמן שיקום לאחר ניתוח, קצב איחוי רקמות, סיכוי להתפתחות סיבוכים מושפעים ממצב תזונתי של המטופל.
טחורים טחורים הינם תופעה שכחה, הגורמת לאי נוחות ולסבל. הטחורים יכולים להופיע בכל גיל ,אצל נשים בעיקר בתקופת ההיריון, נוטות לפתח את התופעה בשכיחות מוגברת. חשוב שכל אדם החש בתופעות של טחורים יפנה לרופא לפחות פעם אחת בכדי להבחן את התופעה, שאכן מדובר בטחורים וזאת משום שסימני הטחורים יכולים להיות סמן לתופעות אחרות.
פרוביוטוקה פרוביוטיקה עשויה לקחת קצת זמן לחלחל לתודעה צרכנית, במיוחד בארה"ב, אך בשנה שעברה בריאות העיכול נכנסו שלושת הקטגוריות המהירות גוברת מזון פונקציונלי. ומה עם ההתפתחויות במדע ובטכנולוגיה גם לבוא יותר הזדמנויות להרחיב את הקטגוריה מעבר יישום החלב המסורתי.
השלמות עיכול לעיכול תקין עיכול תקין של המזון שאנו אוכלים הכרחי לשמירה על בריאות תקינה. לחילופין, עיקול לא תקין הוא הגורם המשמעותי ולעיתם עקרי להתפתחותן של מחלות שונות. כאשר תהליכי הפרוק והעיכול אינם תקינים, פותחת יעילות השפעתם של רכיבי התזונה על מערכות הגוף, ותוך כך מולקולות בלתי- מפורקות של מזון חודרות אל מזון הדם וגורמות למחלות אוטואימוניות, לפגעה בערכת החיסון ואלרגיה למזון, עיקול ופרוק לקוי של מזון גורמים גם להפרעות בתפקוד מערכת העקול, ובהן עצירות, שלשולים, גזים, זיהומים פטרייתיים, אולקוס, ועוד.
שחמת הכבד-צירוזיס הכבד – איבר חיוני בגוף האדם ולו תפקידים רבים: עיכול חלבונים, פחמימות ושומנים, פינוי רעלים על רקע תרופתי, הורמונאלי, סמים, ייצור מיצי מרה חשובים, לעיכול ויטמינים מסיסים בשמן (A.DE.K).
אנזימי עיכול מגוון אנזימי איכול צמחים המסייעים לטיפול בבעיות עיכול שונות אלרגיות למזון ואי – סבילות ללקטוז ולגלוטן. אנזימי עיכל מלאים תפקידים חיוניים בכל תהליכי הפרוק ועיבוד המזון המתרחשים בגוף האדם. חשיבותם של אנזימים אילה נובעת מיכולתם להקל על ספקת הרכיבים רבות נובעות מעיכול לקוי. עיכול תקים, מבטא ספגה אופטימאלית של רכיבי המזון וניצולם היעילה, הוא ערובה לבריאות תקינה.
מיקרוביוטיקה ומערכת העיכול מערכת העיכול הינה צינור ארוך המאפשר את קליטת המזון, פירוקו וספיגתו לצורך הפקת אנרגיה ובניין הגוף ופליטת פסולת המזון, שאינה דרושה לגוף, בצורת צואה. המאפיין את מערכת העיכול היא חשיפתה לחלל החיצון ומגעה הישיר עם הסביבה החיצונית כולל עם מיקרואורגניזם (פרוקריוטים) בעוד שמרבית האיברים בגופנו הינם סטריליים.
אימונולוגיה של מערכת העיכול למערכת החיסון של המעי יש יכולת תפקוד מופלאה, המבוססת על מגוון של תאים ומנגנונים . כאשר יש הפרעה בתפקוד אחד או חלק ממרכיבי מערכת החיסון של המעי עשויות להיגרם פתולוגיות משמעותיות כגון אי סבילות למזון, מחלות מעי דלקתיות ועוד. ויסות התיאבון - מפיזיולוגיה לפתולוגיה השמנת יתר הולכת ועולה בשכיחותה וכרוכה בשכיחות גבוהה של מחלות מטבוליות כמו יתר לחץ דם, סוכרת, הפרעה בשומני הדם וכן של מספר מחלות ממאירות, אשר יחד תורמות לעליה בתמותה בקרב אנשים הסובלים מהשמנה.
עיכול לקוי, תת-חומציות, וצרבת עיכול תקין הינו מצב הכרחי לבריאות תקינה, ולחילופין, עיכול שאינו תקין, מהווה גורם משמעותי ולעתים עיקרי למחלות רבות, ומשפיע רבות על מצב המערכת החיסונית, ועל מערכת העצבים. האיזון ההורמונלי ולמעשה כל מערכות הגוף מושפעות מיכולתה של מערכת העיכול. למזון ולרכיבים תזונתיים השפעה מזערית כאשר תהליכי הפירוק והעיכול אינם מספקים. מלבד חוסר ברכיבים חיוניים שיגרם עקב עיכול לקוי, הטמעה של מולקולות שאינן מתפרקות וחודרות למחזור הדם, עלולה לגרום לשורה ארוכה של מחלות אוטואימוניות, ואלרגיה של מזון. עיכול לקוי יכול להיגרם ממחסור בחומרים תזונתיים או לגרום למחסור כזה.
אולקוס, כיב קיבה או כיב בתריסריון אולקוס או כיב פפטי הינו מונח המתאר מחסור בשכבת ההגנה הרירית של מערכת העיכול במקום מסוים, (בד"כ בקיבה ובתריסריון) המלווה בדלקת. מחסור זה גורם לתחושה של צריבה ודימום כתוצאה ממגע של מיצי הקיבה החומציים עם הדופן חסרת ההגנה. מחסור זה יכול לנבוע מאלכוהול, תרופות (במיוחד תרופות אנטי דלקתיות), מחסור תזונתי, מתח וסיבות אחרות. סימפטומים של כיב קיבה מתבטאים בתחושת חוסר נוחיות בבטן העליונה כ - שעה ואף פחות מזה לאחר הארוחה, או במשך הלילה. לעתים התופעה מלווה בכאב עז וצורב. שימוש בסותרי חומצה גורם להקלה מיידית.
מחלות דלקתיות של מערכת העיכול IBS שם כללי לסדרה של מחלות כרוניות דלקתיות במערכת העיכול. מחולקות לשתי קטגוריות עיקריות: מחלת קרוהן ( crohn’s desease) וקוליטיס כיבי ( ulcerative colitis). מחלות אלו מאופינות בכיבים ובדלקות חוזרות ונשנות בחלקים מסוימים של המעיים וגורמות למגוון רחב ביותר של תופעות קליניות. למחלות אלו קשר הדוק לתופעות אוטואימיוניות, חוסר סבילות ואלרגיות למזון, המיוחסות לבררנות הלקויה של דופן המעי הפגוע שבעטיו חודרים חלקי מזון לא מעוכלים למחזור הדם ומפעילים את מערכת החיסון. שתי המחלות מאופינות בסיכון גבוה לחלות בסרטן המעי הגס. המחלה פוגעת בד"כ באנשים צעירים, אצל נשים עם רמת תחלואה מעט גבוהה יותר, וגבוהה באופן משמעותי ( פי- 6) אצל יהודים. למחלה השלכות גנטיות, סביבתיות ותזונתיות (חברת השפע), אתניות ( לבנים עם עדיפות ברורה ליהודים), למחלות אלו יש קשר להפרעות במערכת החיסון וגורמים פסיכוסומטים (ראה סטרס). אין ידיעה ברורה לגבי סיבות ומקורות המחלה.
חסרונות השמוש האנטיביוטיקה לא ניתן לתאר את מערכת העיכול ללא תפקודה של צמחיה מורכבת זו, כך למשל צמחיה זו מייצרת עבורנו ויטמין K, רכיב חיוני לקרישת הדם ובריאות העצם, לא תתכן ספיגה של ויטמין B-12 ללא חלבון הנשא שלו המיוצר בתווכה של צמחית המעיים. אצל תינוקות מייצרת צמחיה זו אנזימים שונים כולל לקטז, ומחסור בצמחית מעיים יגרום גם לאי אחזקת חנקן, מה שיגרור אחריו פיגור בהתפתחות ואי עליה במשקל.
הסיבים התזונתיים גדלים בנפח · מזרזים יציאת צואה · מפעילים לחץ על דפנות המעי · מקטינים סכנה ממגע ישיר וממושך של חומרים מסרטנים בדפנות המעי כך מקטינים את סכנת ספיגתם.
כבד רכיבים החשובים לתפקודו ובריאותו כבד הינו איבר חיוני המצוי בבעלי חוליות וגם בחיות אחרות. הוא בעל פונקציות מרובות של חילוף חומרים הכוללות נטרול רעלים, סינתזת חלבונים והפקה של כימיקלים הנחוצים, לרבות נטרול רעלים, יצירת חלבונים והפקת כימיקלים הנחוצים לתהליך העיכול (כגון: מיצי מרה). מן האמור ניתן להסיק כי הכבר הינו איבר החיוני לחיים.
עצירות תפקיד מערכת העיכול הוא לפרק ולעכל את המזון שאנו אוכלים. חלק ממזון זה נספג בגוף ומשמש לבניתו ולהתחדשותו המתמדת וכמקור האנרגיה הדרושה לפעילותו. השאר – שאינו ניתן לעיכול או לעיבוד – מסולק לפסולת. פעולות הפירוק והעיכול נעשות בעזרת נוזלים שונים המופרשים בחלקי המערכת השונים. העברת מזון שאין הגוף סופג נאספות בחלק האחרון של מערכת העיכול – החלחולת. כאשר מצטברת כמות מספקת של שאריות מזון חל שינוי בנפח החלחולת הגורם להרגשת מלאות ולחץ. פעילות ההתרוקנות או "היציאות" נעשות אף הן על ידי התכווצות שרירים. סיבים תזונתיים לסוגיהם רכיבים בלתי זמינים ברובם רב סוכרים של צמחי מאכל, תרכובות אלו בנויות מפולימרום בעל שרשראות ארוכות מעין חוטים, הסיבים נמצאים בצמחים בדופן התאים ומקנים להם את קשיותם או משמשים לאגירה או לתיקון הרקמות, הסיבים אינם זמינים , לכן בעיכול אינם מתפרקים, הם מגיעים שלמים למעי הגס ומותססים ע"י מיקרואורגניזם. מידת פירוקם המיקרוביוטית תלויה בטיב הסיבים, מחצית מתוצרי פירוק הסיבים הם חומצות שומן נדיפות, חלקם נספג בדופן המעי ועשוי לשמש כמקור אנרגיה וחלקם מתאן H3O, מים ודו תחמוצת הפחמן, חלק ניכר מהסיבים מופרש בצואה.
סימפטומים של מחלת קרוהן מחלת קרוהן של המעי שכיחה יותר בצעירים. למחלת קרוהן המערבת את המעי הדק, שיא שכיחות בעשור השלישי והרביעי לחיים. בעשורים החמישי ועד לשמיני שיא שכיחות נוסף למחלת קרוהן, אך הפעם לזו המערבת בעיקר את הכרכשת השמאלית.
טיפול בציקלוספורין בחולים בדלקת מכייבת עמידה של הכרכשת מחלת קרוהן של המעי שכיחה יותר בצעירים. למחלת קרוהן המערבת את המעי הדק, שיא שכיחות בעשור השלישי והרביעי לחיים. בעשורים החמישי ועד לשמיני שיא שכיחות נוסף למחלת קרוהן, אך הפעם לזו המערבת בעיקר את הכרכשת השמאלית.
ניתוחים בגריאטריים (קיצור קיבה) בחולים עם השמנת יתר השמנת היתר בעולם המערבי הוגדרה כמגיפה של המילניום. כ-94% מהלוקים בהשמנת יתר חולנית אינם מצליחים לרדת במשקל ולשמור על המשקל החדש לטווח ארוך באמצעות דיאטה, פעילות גופנית וטיפול נפשי או תרופתי. הפתרון הכירורגי הוא הפתרון היעיל ביותר עבור חולים הלוקים בהשמנת יתר חולנית שלא הגיבו לטיפול שמרני. מכוון הניתוחים הבאריאטריים רחב, בעקבות הניתוח יש ירידה אפקטיבית במשקל וחל שיפור במחלות ומצבים כגון: סוכרת 2, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה ו- OBSTRUCTIVE SLEEP APNEA, ישנה גם ירידה בתמותה, בימי האשפוז ובפניות לרופא המשפחה. אולם, בהווה לא קיים בקופה מערך מעקב מסודר אחרי החולים אשר עברו את הניתוח. כמו כן, לא ברורה הפגיעה באיכות החיים והשפעות תזונתיות ארוכות טווח עקב השינוי בהרגלי האכילה.
אלרגיה לחלבוני החלב השמנת היתר בעולם המערבי הוגדרה כמגיפה של המילניום. כ-94% מהלוקים בהשמנת יתר חולנית אינם מצליחים לרדת במשקל ולשמור על המשקל החדש לטווח ארוך באמצעות דיאטה, פעילות גופנית וטיפול נפשי או תרופתי. הפתרון הכירורגי הוא הפתרון היעיל ביותר עבור חולים הלוקים בהשמנת יתר חולנית שלא הגיבו לטיפול שמרני. מכוון הניתוחים הבאריאטריים רחב, בעקבות הניתוח יש ירידה אפקטיבית במשקל וחל שיפור במחלות ומצבים כגון: סוכרת 2, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה ו- OBSTRUCTIVE SLEEP APNEA, ישנה גם ירידה בתמותה, בימי האשפוז ובפניות לרופא המשפחה. אולם, בהווה לא קיים בקופה מערך מעקב מסודר אחרי החולים אשר עברו את הניתוח. כמו כן, לא ברורה הפגיעה באיכות החיים והשפעות תזונתיות ארוכות טווח עקב השינוי בהרגלי האכילה.
אי סבילות לסוכר החלב (לקטוז) אי סבילות ראשונית ללקטוז נובעת מירידה ביעילות הפרשת הלקטאז ומופיעה בילדים מגיל 5 ומעלה ובמבוגרים.
מחלת קרוהן מחלת הקרוהן מאופיינת בתגובה דלקתית בצינורות המעי, הדלקת מתפשטת לעבר השכבות של דפנות המעיים ומשאירה דלקות. הסימפטומים: שלשול, כאב בטן, חום, חוסר ספיגה של מרכיבים מזינים, עייפות, אובדן משקל, תאבון ועוויתות מעיים.
קנדידה אלביקנס קנדידה אלביקנס הינו שם כולל למשפחת פטריות הקיימות באופן נורמאלי בכל אחד מאיתנו בצינורות במעיים. זהו טיפוס של פטריית שמרים אשר במצבים מסוימים מתחילה להתרבות על חשבון הבקטריות החיוביות, מחלישה את המערכת החיסונית וגורמת לזיהום הידוע כ"קנדידה". הקנדידה תוקפת בעיקר את דרכי מע' העיכול, הוגינה, את המערכת ההורמונאלית, מע' העצבים ומע' חיסונית (אלרגיות). |
