כולסטרול והיבטים שונים

 

1.       כולסטרול המיוצר ע"י הגוף – אנדוגני

כל האיברים פרט למע' העצבים מסוגלים לייצר כולסטרול מחומצת חומץ שנוצרת מפירוק שומנים ופחמימות, אולם, מבחינה כמותית הכבד ומע' העיכול והעור הם העיקריים, הכולסטרול הנוצר בעור אובד ברובו ע"י חיכוך ונשירת תאים, האתרים העיקריים של יצורו במע' העיכול הם הקיבה, החלק התחתון של המעי הדק (אליום)

 

97% מהכולסטרול האנדוגני מיוצר בכבד ובמע' העיכול, רובו המיוצר בכבד מופרש במרה – ז"א הוא מגיע לחלל המעיים, הכולסטרול הנוצר בקיבה ובמעיים חלקו מגיע לדם דרך מע' הלימפה וחלקו מופרש ישירות לחלל המעיים – ז"א הכולסטרול האנדוגני מתמזג במעיים עם זה שבה מהמזון, כמות הכולסטרול שעוברת ביממה את המעיים מסתכמת ב- 3000-1500 מ"ג, שמחציתה או יותר ממקור אנדוגני, הכולסטרול שנשפך מהמרה למעיים אינו אנדוגני כי חלקו הנספג במעיים (מהמזון) מגיע לכבד שם הוא מתמזג עם הכולסטרול הנוצר בכבד ומופרש בחזרה עם המרה למעיים – ז"א קיים מחזור מעיים כבד. אותו חלק של הכולסטרול שבמעיים שאינו נספג במעיים – נספג בצואה ככולסטרול או כחומר שנוצר מפירוק הכולסטרול ע"י חיידקי המעיים. כמויות קטנות יותר משתתפות ביצור הורמונים בעיקר הורמוני מין וביצור ויטמין D.

 

2.       כולסטרול מהמזון – כולסטרול אקס-אוגני

 

הכולסטרול מספק 1500-300 מ"ג ע"פ התפריט, בישראל התפריטים מכילים 500-600 מ"ג כולסטרול ואף פחות, הכולסטרול מלווה את השומנים מהחי ומקורותיו: מוצרי חלב, בשר ודגים. ההמלצה כ- 300 מ"ג ליממה.

 

1.       קליטה מבוקרת של כולסטרול במעיים. כמות הכולסטרול המגיעה למעיים תלויה גם באכילת הכולסטרול בתפריט, שיעור הספיגה תלוי בכמות המצויה במעיים כאשר הכמות גדולה – פוחת שיעור הספיגה ולהיפך, מכאן כמות גדולה של כולסטרול במזון עשויה להגביל את הספיגה במעיים- מחסום זה מונע את הצפת הגוף בכולסטרול ואת עלייתו בדם מעל לגבול מסוים, כאשר גוברת האספקה במזון הכמות המקסימאלית של כולסטרול המזון הניתנת לספיגה כ- 200-300 מ"ג ביממה, כך שכמות הכולסטרול בתפריט משפיעה רק מעט על השפעתו בדם. ככל שעולה  במזון יצורו בכבד פוחת, הימצאותו של הכולסטרול מעכבת את פעילות האנזים רדו-קטאזה, זהו אנזים חשוב בשרשרת יצירת הכולסטרול.

2.       בקרת היצור של הכולסטרול בכבד ובמע' העיכול. כאשר נמנעת שפיכת מיצי המרה למעיים או נמנעת קליטת חומצות המרה בדופן המעיים גובר יצור סינתזת הכולסטרול ברירית המעיים, הזרמת כמויות של מרה למעיים מפחיתה את יצור סינתזת הכולסטרול – ז"א שיעור הסינתזה הוא ביחס הפוך לריכוז חומצות המרה במעיים, חלק מהכולסטרול הנוצר בדופן המעיים מופרש לתוך המעיים וחלקו מובל בצינורות הלימפה לדם.

שהתפריט חסר בכולסטרול: הכולסטרול בגוף הוא מסינתזה אנדוגנית, מאחר ויצור חומצות המרה תקין מתאזנת חומצות המרה את סינתזת הכולסטרול בדופן המעיים, כמויות הכולסטרול מהמזון המגיעות לכבד שוות יחסית ולכן הכבד יסנתז יותר כולסטרול. אובדנו בצואה קטן ומתאזן בהתאם לשאר הסינתזה.

3.       הפיכת כולסטרול לחומצות מרה והפרשתן: הפרעה בהפרשת חומצות מרה למעיים מעודד את סינתזת הכולסטרול במעיים ומפחית את ספיגתו במעיים, דברים אלו גורמים לסינתזה של הכולסטרול בכבד, בס"כ ויסות זה קיים בבריאים ואי תקינותו הוא אחד הגורמים להיפר-ליפדמות. 

 

הכמות הרצויה בדם: 200 מ"ג ל 100CC – למבוגר מעל גיל 20.

כמות הכולסטרול "הרע" – LDL עד 130 מ"ג ל CC 100.

כמות כולסטרול "הטוב" – HDL לפחות 35 מ"ג ל CC 100.

 

1.       גיל: כמות הכולסטרול בדם הוולד 75-70 מ"ג / CC 100, במשך השנים גודלת הכמות.

2.       אוכלוסיה: בארצות רווחה ערכי הכולסטרול גבוהים יותר מאשר בארצות נכשלות.

3.       מין: בד"כ עד גיל 50 גדלה כמותו אצל הגבר אך אצל נשים חלה עליה מתמדת בכמותו עם העלייה בגיל העלייה הדרסטית בזמן המנאופזה – הפסקת הווסת.

4.       תפריט: משטר תזונה דל באנרגיה מביא לירידה במשקל וכן לירידה ברמת הכולסטרול בדם ואילו השמנה מעלה את רמת הכולסטרול בדם.

1.       תפריט עשיר בשומנים: מעלה את רמת הכולסטרול בדם.

2.       תפריט עשיר בחומצות שומן: רוויות – מעלה את רמת הכולסטרול בדם.

        בלתי רוויות – מורידים את רמת הכולסטרול בדם.

        חד בלתי רוויות – מוריד משמעותית את רמת הכולסטרול בדם

 

הגיעו למסקנה שלכל 1 גר' של חומצות שומן רוויה בתפריט מעלה את רמת הכולסטרול בשיעור כפול כשמורידה אותה כמות שווה של חומצות שומן רב בלתי רוויה (יותר קל להרוס מאשר לתקן).

תפריט עשיר מעלה רמת הכולסטרול בדם אבל ליחס שבין חומצות שומן בתפריט חשוב יותר כמות הכולסטרול.

 

3.       כמות וסוג הפחמימות: אינו משפיע משמעותית על רמת הכולסטרול בדם.

4.       חלבון: אין השפעה על רמת הכולסטרול בדם.

5.       פעילות גופנית: מורידה את רמת הכולסטרול בדם.

6.       עישון: גורם לעליית הכולסטרול בדם.

 

1.       משמש כחומר מוצא להורמוני הקוטוקו-סטרואידים (גלוקוקורטיקוסטרואידים ומינרלוקורטיקוסטרואידים).

2.       מרכיב חשוב במלחי המרה.

3.       מרכיב חשוב בבניית ממברנות התאים.

4.       מרכיב מוצא לויטמין D.

5.       חשוב להיווצרות תאי עצב (נמצא בריכוז גבוה במוח).