מאזן נתרן אשלגן
אשלגן
בנוזל התוך תאי, חלק קטן נספג ברקמות ורובו מופרש בשתן, גורם בהשפעת הלחץ האוסמוטי.
האשלגן נחוץ לכל המטבוליזם של החלבון והפחמימות להתכווצות שרירים תקינה ומע' עצבים תקנית, התגרמות העצמות (בעיקר בתהליכי הגדילה), מעורר כליות להפרשת טוקסינים, מניראל בסיסי חזק לאיזון השפעת החומציות בגוף וקצב לב.
הסימפטומים לחוסר באשלגן: רפיון שרירים ושריר הלב, דופק חלש, עצירות מפאת רפיון שרירי המעי, עוויתות פנים, רטט באיברים, אגירת נוזלי מים ונפיחות, עצמות שבירות, לחץ דם נמוך, חוסר תיאבון, נזק לכליות ונדודי שינה.
הגורמים לחוסר באשלגן: שלשולים ממושכים, הקאות, הזעה מוגברת, תרופות משלשלות, להורדת ל"ד ומשתנות קפאין ומלח.
האשלגן מצוי בטבע במזונות כמו: תפו"א, בננות, תפוזים, תמרים, אגוזים, אבוקדו, תאנים, דוחן, מלון, חומוס, פירות יבשים, גרעיני חמנייה וגרעיני דגן מלא.
נתרן
נמצא בנוזל החוץ תאי ומקיים את הלחץ האוסמוטי של נוזל הרקמות.
הנתרן נחוץ להעברת אימפולסים עצביים, התכווצות וטונוס השריר, יצור החומצה ההידרו כלורית בקיבה ושמירת המים בגוף.
הסימפטומים לחוסר בנתרן: סחרחורת, בחילה, הקאות, התכווצויות, עויתות בשרירי הבטן, חוסר תיאבון, תשישות ואפטיה.
אכילת יתר של נתרן גורמת: תופעות P.M.S, התנפחות מימית בטרם המחזור ואז עודפי המים משפיעים על ויסות בלתי מאוזן של ההורמונים הנשיים, דלקות בדרכי השתן, דלקת פרקים, מחלת השיגדון, חולשה, עייפות, עצבנות, דיכאון, עפעפיים כבדות ונפוחות, צמא, רעב, וסת כבדה, איפוטנציה ואף גירויים ברקטום.
האשלגן והנתרן פועלים כצוות, שניהם מבצעים פעולות חיוניות בגוף בתנאי שהתזונה מספקת את שניהם בכמויות הרצויות לאיזון היחסי ביניהם, פעולתם החשובה ביותר היא: ויסות של זרימת הנוזלים בחוץ ובתוך תאי הגוף וכן בקליטת הנחיות מהמוח והעברתם לשרירים, כשיופר האיזון היחסי ביניהם תשובש העברת האימפולסים ואז יהיו התכווצויות שרירים בלתי רצונית ופתאומית.
הכליות הסתגלו לבצע איזון בין הנתרן והאשלגן ע"י הסרת עודפי אשלגן, הכליות מסוגלות להרחיק עודפי מלח אך במידה קטנה יותר וההספק מועט, המלח מצוי במזונות במידה מספקת, החיסרון העיקרי שהוא גורם להתמכרות ולהתכהות חוש הטעם, הוא מופיע בתעשיית המזון בשמות שונים, במחלות כליות לא נותנים השלמות לאשלגן מפני שעודפי אשלגן נאגרים בדופן הכליה וזאת על אף שהגוף זקוק לכמות מזערית של אשלגן על מנת לתפעל בצורה תקינה.